Search

מה זה חדלות פירעון?

ד

מה זה חדלות פירעון?

בשנים האחרונות תחום פשיטת הרגל וחדלות הפירעון עבר שינוים רבים וחוק חדש נכנס לתוקף. מטרת החוק החדש היא לשקם את חייו הכלכלים של החייב ולהגדיל את חלקם של הנושים הקטנים בחלוקת החובות על חשבונם של הגופים הגדולים (המדינה והבנקים).

בעבר השתמשנו במושג פשיטת רגל, מושג המתייחס לאנשים פרטיים מגיעים למצב שבו אינם יכולים לשלם את חובותיהם ופונים לעזרת הליך משפטי מיוחד של פשיטת רגל. ההליך המשפטי מסדיר את החובות וכולל גם מחיקת יתרת החובות שאינם מסוגלים לשלם באמצעות צו הפטר. בעבר ההליכים התבצעו בהתאם לחוק פקודת פשיטת הרגל 1980, כיום הוא הוחלף באמצעות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי 2018. החוק החדש נכנס לתוקף ב 15.9.2019, וביטל את פקודת פשיטת הרגל. החוק החדש הכניס שינוים מהותיים בהליך ותיקן ליקויים ונקודות בעייתיות שנבעו מההליך הישן.

במאמר זה נסקור את הנקודות הבעייתיות בהליך הישן. את השינויים המהותיים שהביא החוק החדש ונסביר את עיקרי השלבים של הליך חדלות פירעון.


הבעייתיות בחוק הישן


החוק הישן (פקודת פשיטת הרגל) עורר מספר בעיות אשר השפיעו על כל הצדדים המעורבים - החייבים, הנושים והגופים המשפטיים המטפלים בנושא. הבעיות גרמו לחוסר יעילות ואף חלוקת נשייה בעייתית.

מבחינת החייבים, אנשים אשר נקלעו לחובות ונכנסו להליך פשיטת רגל על פי החוק הישן מצאו את עצמם בהליך ארוך וממושך. במקרים רבים הם נאלצו לחכות זמן רב לדיונים בבית המשפט ומהרגע שהחל התהליך ועד לקבלת צו הפטר עברו שנים. מטרת ההליך נועדה להגיע להסדר המאפשר להם לשקם את חייהם הכלכליים, אך בפועל הם היו במצב ביניים הנמשך זמן רב ולא מאפשר להם להתקדם בחייהם.

מבחינת הנושים, החוק הישן גם הביא איתו פגמים באופן חלוקת הנשייה ויצר מצב שבו דווקא הגופים החזקים מבחינה כלכלית זוכים בעדיפות בהסדר הנשייה.

ומבחינת מערכת החוק והמשפט צורת ההתנהלות רק הגבירה את העומס על בית המשפט המחוזי. כמו כן החוק הישן לא נתן כלים יעילים ומספקים להבחנה בין רמאים המנסים לנצל לרעה את החוק ולקבל צו הפטר, לבין אלו אשר נקלעו לחובות בתום לב.


ההבדלים בין החוק הישן לבין החוק חדש


אז מהם בעצם ההבדלים המהותיים בין החוק הישן לבין החוק החדש? להלן הנקודות החשובות העומדות במרכזו של החוק החדש:

  1. הליך מקוצר - בעבר הסדרי חדלות פירעון היו כפופים להחלטת בית המשפט המחוזי, ובשל העומס הרב החייבים נאלצו להמתין כשנה וחצי לדיון בבית המשפט המחוזי. החוק החדש מעביר את הסמכויות לבין משפט השלום והדיון מתקיים לאחר כשנה, כלומר ההליך מתקצר בחצי שנה. גם התקופה שבה ההליך נמשך הופכת להיות קצרה יותר ויש המקבלים צו הפטר לאחר שנה. בעבר אנשים רבים חיו במשך שנים בסטטוס של פשיטת רגל ותחת מגבלות רבות, בפועל המגבלות לא אפשרו להם לחזור לחיים כלכלים תקינים.

  2. הדרכה פיננסית - אולי אלו היו החלטות לא נכונות שקיבלתם בדרך, אולי נסיבות אחרות שאינן בשליטתכם והביאו אתכם לחדלות פירעון. בסופו של דבר המדינה מעוניינת לעזור לכם לשקם את חייכם הכלכליים ולכן כתנאי לקבלת הסדר ההפטר אתם מתבקשים לעבור הדרכה פיננסית בתור חלק מתכנית ההבראה הכלכלית. הדרכה זו יכולה לסייע לכם להתנהל בצורה יעילה ובטוחה יותר בעתיד.

  3. הבחנה בין ניצול לרעה של החוק לבין חדל פירעון תמים - החוק חדש כולל כלים וסמכויות המאפשרים להבחין בין חדל פירעון תמים, כלומר זה הנקלע לחובות בתום לב, לבין מי שיצר חובות בזדון ומנצל לרעה את ההגנה מפני הנושים. במסגרת החוק, לממונה על חדלות פירעון ישנן סמכויות לניהול חקירה פלילית על מנת לזהות הסתרת נכסים או כל ניצול לרעה של הליכים.

  4. סמכות השיפוט - בעבר באופן אוטומטי כל ההליכים נידונו בבית המשפט המחוזי. כיום לא רק שהנושא עבר לבית משפט השלום, ישנה הבחנה בין גובה החוב ובהתאם לכך נקבעת סמכות השיפוט. כאשר החוב הוא בטווח של 50,000 - 150,000 שקלים הדיון מתקיים במסגרת ההוצאה לפועל. במידה והחוב גבוה מ 150,000 שקלים הוא עובר לבית משפט השלום.

  5. שינוי היחס להענקות - הענקות מתייחסות למצב שבו החייב העביר נכסים לאדם אחר. דבר המעלה חשד לניסיון התחמקות מהחזר החובות. בעבר, על מנת למנוע מצבים שבהם חייב יעביר נכסים לבעלות אחרת על מנת לחמוק מהחזר חובות, ניתנה לנאמן הזכות לבטל הענקות שכאלו. על פי החוק הישן, ובכפוף לקריטריונים נוספים, הנאמן יכל לבטל הענקות שנעשה בתקופה של עד 10 שנים לפני שהחל הליך פשיטת הרגל. החוק החדש מקצר את משך הזמן ל 7 שנים וגם מקשיח את הקריטריונים המתירים ביטול הענקות.

  6. יותר כוח לרשמים - החייבים שואפים לקבל את צו ההפטר, כלומר הצו הפוטר אותם מיתרת החובות ומאפשר להם להתחיל מחדש את חייהם הכלכליים. בעבר הסמכות היחידה לתת את צו ההפטר הייתה בית המשפט, כיום החוק החדש מעניק יותר כוח לרשמים של לשכת ההוצאה לפועל והם מוסמכים להעניק צו הפטר במקרים חובות עד לגובה של 150,000 שקלים.

  7. שינוי סדרי נשייה וחלוקת כספים מאוזנת יותר - אחת הבעיות הגדולות בחוק הישן הוא ”נושים שבדין קדימה“. החוק הישן הגדיר סדר עדיפויות לצורך החזר החובות ושם בעדיפות גבוהה את המדינה (חובות מס הכנסה, מסים של רשויות מקומיות) ונושים שהבטיחו את זכותם מול החייב באמצעות שעבוד (אלו הם בדרך כלל הבנקים). כך נוצר מצב מעוות שבו הגופים החזקים מבחינה כלכלית קיבלו את חלקם, אך הנושים הקטנים איבדו את כספם. ההליך החדש משנה את סדרי הנשייה ומאזן את חלוקת הכספים.

  8. מחיקת חיווי האשראי השלילי לאחר 3 שנים - אחת הבעיות ממנה סבלו חייבים אשר ניסו להתחיל מחדש את חייהם הכלכליים היא ה“כתם“ שספגו בחיווי האשראי שלהם. גם לאחר קבלת צו ההפטר, הכתם הזה ליווה אותם במשך 7 שנים ומנע מהם כל אפשרות לקבל אשראי. החוק החדש מקצר את משך הזמן משבע שנים לשלוש שנים ובכך מקל מאוד לשקם את החיים אחר הליך פשיטת הרגל.

  9. ביטול תפקיד המנהל המיוחד - בעבר, בהליכי פשיטת רגל מונה ”מנהל מיוחד“; המנהל המיוחד היה עורך דין המונה על ידי כונס הנכסים. עורך הדין פעל מטעמו של כונס הנכסים וליווה את החייב בהליכי פשיטת הרגל ובהתאם לסמכויות אשר העניק לו כונס הנכסים. במסגרת תחומי אחריותו של המנהל המיוחד הוא הופקד על חקירת החייב (חקירת היכולות הכלכליות) ובניית תכנית פירעון לצורך החזרת החוב. החוק החדש מבטל את תפקיד המנהל המיוחד וממנה במקומו נאמן. על המאמן להגיש לממונה על חדלות הפירעון דוח עם ממצאי הבדיקה (מצבו הכלכלי של החייב, כושר ההחזר בהתאם לפוטנציאל ההשתכרות שלו, זכויותיו ונכסיו.

  10. ממונה על הליך חדלות הפירעון - בעקבות החוק החדש איננו משתמשים במונח כונס הנכסים הרשמי, אלא ”הממונה על הליך חדלות פירעון“. מושג זה הוא הוא שינוי סמנטי המרמז על שינוי צורת התפיסה כלפי כל ההליך. מהיום המדינה הופכת להיות מעורבת יותר בהליך מתוך מטרה לסיים אותו בהצלחה ולמנוע נשירה. למשל במהלך ההליך היחיד (החייב) יקבל תזכורות לגבי תשלום והגשת דוחות.


השלבים בתהליך


שלב א - צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי


זהו השלב הפותח את ההליך המשפטי ואותו יכול לבקש גם החייב, אך זוהי יכולה להיות גם יוזמה של הנושה. במידה והנושה הוא היוזם עליו להגיש את הבקשה לבית משפט השלום עם העתק אל הממונה על חדלות פירעון. במידה והחייב יוזם את ההליך הוא מגיש את הבקשה אל הממונה על הליכי חדלות פירעון. החייב יכול להגיש את הבקשה בצורה ממוחשבת, או להגיש בקשה ידנית בסניף המחוז של הממונה (על פי כתובת המגורים). כמובן שגם עורך דין מטעמו יכול להגיש את הבקשה.

לאחר שהוגשה בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, יתכנו בקשות שונות של הצדדים המעורבים (חייב, נושים, הממונה על חדלות פירעון ואחרים). בשלב זה ניתן גם לבקש את העברת הטיפול למחוז אחר או חזרה מהבקשה (חרטה).


שלב ב - שלב הביניים


זהו השלב שבין רגע קבלת הצו לפתיחת הליכים ועד למתן הצו לשיקום כלכלי. תקופת הביניים מתחילה עם קבלת הצו לפתיחת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי והיא נמשכת כשנה. בסוף התקופה ניתן הצו לשיקום כלכלי. הצו לשיקום כלכלי הוא הצו הקובע את התנאים שעל החייב לעמוד בהם על מנת לקבל צו הפטר. בשלב הביניים הנושים יכולים להתנגד ולהגיש בקשה לביטול הצו.


לתקופת הביניים ישנן שתי מטרות עיקריות:

המטרה הראשונה של תקופת הביניים היא להעניק לנאמן את הזמן לצורך ניתוח היכולת הכלכלית של החייב. בתקופה זו מוטלות על החייב הגבלות רבות, אך מצד שני ישנה הקפאה של ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו (הקפאה זו אינה תקפה על הליכים פליליים). מטרת ההגבלות היא למנוע את תפיחת החובות ואת בריחתו של החייב. במסגרת ההגבלות ישנו צו עיכוב יציאה מן הארץ והגבלות כלכליות ועסקיות שונות.

המטרה השנייה של תקופת הביניים היא לבנות תמונת מצב של החובות והנושים השונים. בתקופה זו הנושים מגישים את תביעותיהם לנאמן והוא מחליט מי זכאי לקבל כספים מתוך קופת הנשייה.


בסוף תקופת הביניים הנאמן מגיש לממונה דוח ממצאי בדיקה. זהו דוח הסוקר את מצבו הכלכלי של החייב, הנכסים והכספים בקופת הנשייה ותביעות החוב המאושרות. שימו לב לנקודה חשובה, זהו לא רק דוח כלכלי אלא דוח המפרט את נסיבות היווצרות החוב ויש לכך חשיבות רבה. כפי שכבר נאמר בית המשפט רוצה לדעת האם החוב נצבר בתום לב או מתוך חוסר אחריות ואף מרמה.


שלב ג - קבלת צו לשיקום כלכלי וצו הפטר


השלב השלישי הוא השלב של קבלת צו לשיקום כלכלי והפטר. צו לשיקום כלכלי וצו הפטר הם שני צווים שונים, אשר לא בהכרח ניתנים בו זמנית. קודם כל הממונה מגיש לבית המשפט תכנית לשיקום כלכלי של החייב. ההצעה כוללת התייחסות לפרישת החובות (סכום התשלום והתקופה), כיצד תמומש קופת הנשייה וההגבלות המוטלות על החייב. כמו כן על החייב לעבור הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה. הסמכות השיפוטית תדון בבקשה ותבחן את הצעת הממונה. במידה והתכנית מתקבלת ניתן צו לשיקום כלכלי המאשר את התכנית ומעניק לו תוקף של צו בית משפט.

לגבי צו ההפטר, על בית המשפט להחליט האם להעניק אותו במועד זה, או לחכות 3 שנים נוספות. במידה ובית המשפט יקבע שיש לחכות, תקופת הביניים וכל הגבלותיה מתארכת ב 3 שנים. בתום 3 השנים, במידה והחייב עמד בתנאי הצו לשיקום כלכלי הוא יקבל צו הפטר. שימו לב כי ישנן חובות שעליהן לא חל הפטר, כמו למשל חוב עונשי וחוב הנוצר כתוצאה מפעילות שאינה חוקית.