צוואות וירושות
נושא הצוואות והירושות בישראל מוסדר באמצעות חוק הירושה תשכ"ה 1965. החוק מגדיר את כל הנושאים והזכויות הקשורים לנושא הצוואות. למשל החוק מגדיר בין היתר את הצורות השונות להכנת צוואה על מנת שתהיה תקפה על פי החוק ומגדיר גם מהי צוואה בלתי חוקית; מגדיר מי הם היורשים החוקיים של נפטר ואת סדר העדיפויות בחלוקת הרכוש; מתייחס למצבים מיוחדים כמו קבלת מזונות מתוך הירושה ועוד. החוק מסדיר את כל סדרי הדין בנושא הצוואות והירושות. במאמר זה ננסה לסקור את כל הנקודות העיקריות בנושא צוואות וירושות.
מהי צוואה?
צוואה היא מסמך הנערך על פי רצונו החופשי של אדם ובו הוא מגדיר כיצד יחולקו נכסיו ורכושו לאחר פטירתו. כל אדם חופשי להחליט האם ברצונו לערוך צוואה; במידה ולאדם אין צוואה, רכושו יחולק על פי העקרונות המוגדרים בחוק הירושה.
למרות שהחוק אינו מחייב לערוך צוואה הדבר מומלץ, במיוחד בכמה מצבים משפטיים מיוחדים כמו: זוגות שיש להם ילדים מנישואים קודמים; ידועים בציבור; זוגות מבוגרים ללא ילדים; גרושים, פרודים, חד הוריים; מקרים שהם רוצים להוריש לגורמים שאינם נכללים בחוק הירושה, כמו למשל תרומה לעמותה. היעדר צוואה במקרים אלו יכול להיות פתח למאבקים משפטיים ו/או חלוקה שאינה תואמת לרצונו של הנפטר.
סוגי צוואות
צוואה היא מסמך בעל משמעות משפטית ולכן החוק נדרש להגדיר אילו סוגי צוואות הן בעלות תוקף משפטי. החוק מתיר 4 סוגי צוואות:
2. צוואה בעדים
צוואה בעדים - צוואה בעדים יכולה להיות צוואה בכתב יד או צוואה מודפסת. מטרת העדים היא לאשש את האותנטיות של הצוואה ושהיא נעשה לפי רצונו החופשי של המצווה, אך אין באחריותם של העדים לוודא את צלילות דעתו של המצווה או לדעת מה תוכן הצוואה, הם רק נדרשים לחתום על הצוואה ועל הצהרת עד. החוק מחייב לפחות שני עדים. העדים או בני/בנות זוגם אינם יכולים להיות חלק מהנהנים מהירושה. העדים צריכים להיות מעל גיל 18 ושאינם פסולי דין. במידה והעדים אינם עונים על הקריטריונים הדבר יכול להביא לפסילת הצוואה.
1. צוואה בכתב יד
צוואה בכתב יד - זוהי צוואה הנכתבת בכתב ידו של המצווה ובחתימתו. היא אינה דורשת עדים ואינה דורשת עורך דין. כל הצוואה בשלמותה צריכה להיעשות בכתב היד של המצווה, הוא ורק הוא. היא חייבת לכלול תאריך והצוואה העדכנית ביותר היא זו התקפה.
4. צוואה בעל פה
צוואה בעל פה - צוואה בעל פה היא צוואה שנאמרה בעל פה בפני שני עדים, כאשר הנסיבות אינן מאפשרות הכנת צוואה אחרת. כמו למשל במקרה של אדם על ערש דווי או אדם שרואה את עצמו בסכנה מיידית. על העדים לדבר את שפתו של המצווה ולערוך זיכרון דברים בהקדם האפשרי ולהגישו לרשם לענייני ירושה.
3. צוואה בפני רשות
צוואה בפני רשות - הכוונה לצוואה אשר נערכה באמצעות גורם רשמי או הוגשה ונחתמה על ידי גורם רשמי. על פי החוק זהו יכול להיות חבר בית דין רבני, רשם של בית המפשט, שופט, הרשם לענייני ירושה או נוטריון. כל הפעולות הקשורות להכנה צוואה בפני רשות צריכות להיעשות על ידי המצווה ולא על ידי אדם מטעמו. צוואה בפני רשות ניתן להפקיד בידי רשם הירושה (לא חובה).
צוואה מיועדת על מנת להסדיר את נושא חלוקת רכוש והנכסים, אך קיימת גם צוואה מוסרית אשר יכולה להתווסף אל הצוואה הרגילה. צוואה מוסרית היא הזדמנות לבטא את רגשותיו וערכיו של המצווה, אך אין לה תוקף משפטי.
צוואה בכתב יד היא אינה הפתרון האידאלי, היא יכולה להיות פתח למאבקים משפטיים וטענות לגבי האותנטיות של הצוואה. דברים דומים אפשר להגיד גם על צוואה בעל פה וצוואה בעדים. החוק מתיר את המצבים הללו על מנת לתת מענה לנסיבות החיים. אך המצב האידאלי הוא עריכת צוואה בפני רשות. זוהי הצוואה העונה על הצרכים המשפטיים בצורה הטובה ביותר ויכולה למנוע סכסוכים ומאבקים משפטיים.
מה כוללת צוואה?
כאמור צוואה מגדירה את אופן חלוקת הרכוש והנכסים. לצורך כך על הצוואה לכלול את הדברים הבאים:
-
זהות היורשים - הצוואה צריכה להגדיר במפורש את היורשים בשמותיהם המלאים. חשוב להקפיד לזהות אותם במדויק על מנת לא להשאיר שום מקום לספק ומחלוקת משפטית. אם לבית המשפט יהיה ספק לגבי כוונותיו של המצווה הוא עשוי לפסול את חלק זה של הצוואה.
-
פירוט הרכוש - חשוב לכלול בצוואה פירוט של הנכסים אשר בבעלות הנפטר. אם לאחר מותו מתגלה נכס שלא פורט בצוואה, הנכס יחולק על פי העקרונות בחוק הירושה (ירושה על פי דין) ולא על פי בחירתו של המצווה.
-
אופן חלוקת הרכוש - על הצוואה לציין בצורה חד משמעית מהו החלק שיקבל כל אחד מן היורשים. כל מקום שבו ישנו ספק לגבי כוונת המצווה הוא פתח למחלוקות משפטיות, מחלוקות משפטיות שפירושם סכסוכים בתוך המשפחה; דבר שבוודאי המצווה אינו מעוניין בו.
מינוי מנהל עיזבון
ישנם מקרים בהם ישנו צורך במנהל עיזבון, דבר הדורש הגשת בקשה מיוחדת. גם המצווה וגם היורשים יכולים להגיש בקשה שכזו, אך היא כרוכה בתשלום אגרה ושכר טרחה ויש לשקול האם באמת יש צורך בכך. מינוי מנהל עיזבון נדרש בדרך כלל במקרים מורכבים. אלו יכולים להיות מקרים בהם ישנם סכסוכים בין היורשים או מקרים בהם ישנן חובות הרובצים על המצווה. מנהל העיזבון צריך להגן על האינטרסים או הזכויות של כלל היורשים וגם הנושים וצדדים אחרים בעלי עניין. מינוי מנהל עיזבון יכול להיות מינוי של מנהל עיזבון זמני או קבוע. מנהל עיזבון זמני אחראי על הרכוש והנכסים עד למתן צו ירושה, מנהל עיזבון קבוע מטפל בנכסים והרכוש עד לחלוקת כל הרכוש. במסגרת סמכויותיו של מנהל העיזבון הוא ראשי לטפל בחובות הנפטר, לנהל את נכסיו באופן שוטף וגם לבצע איתור נכסים ויורשים. התפקידים של מנהל העיזבון משתנים בהתאם לנסיבות ועבור חלק מהפעולות יש צורך באישור של בית המשפט. על מנהל העיזבון חלה חובת דיווח על פעולותיו והוא נמצא תחת פיקוח האפוטרופוס הכללי.
אם היורשים מסכימים על זהותו של מנהל העיזבון עליהם להגיש את הבקשה לרשם. במידה ואין הסכמה לגבי זהותו, הערכאות המשפטיות יקבעו מה יהיה מנהל העיזבון. גם המצווה יכול לקבוע את זהותו של מנהל העיזבון, אך במידה ובית המשפט ימצא כי ישנו ניגוד עניינים וחוסר ניטרליות הוא עשוי לפסול את את המינוי.
ירושה על פי דין
כפי שכבר אמרנו בהתחלה, אין חובה על עריכת צוואה. במידה ולא נערכה צוואה הרכוש והנכסים יחולקו על פי העקרונות הקיימים בחוק הירושה. זהו מצב של ירושה על פי דין. מצב זה עשוי להתקיים גם במקרים בהם נמצאו פגמים בעריכת הצוואה והערכאה המשפטית ביטלה אותה.
על פי חוק הירושה, כאשר אין צוואה או כאשר היא נפסלה, זכות הראשונים בירושה מתחלקת (שווה בשווה) בין בן/בת הזוג של הנפטר לבין ילדיו - כלומר מחצית לבן/בת הזוג והמחצית השנייה מתחלקת בין הילדים. בנוסף בן/בת הזוג מקבל את המיטלטלין והרכב אשר בבעלות המנוח. זכות זו קיימת גם במקרה של ידועים בציבור המקיימים משק בין משותף ואף אחד מהם אינו נשוי במועד הפטירה. במידה ואין בני זוג, ילדים או קרובי משפחה אחרים העיזבון עובר לניהולו של האפוטרופוס הכללי. העיזבון נשאר בידיו של האפוטרופוס למשך מספר שנים, אך במידה ולא יתגלו שום יורשים בסופו של דבר העיזבון עובר לבעלות המדינה.
-
במצבים בהם לנפטר יש בן/בת זוג אך אין להם ילדים, מחצית הרכוש תחולק בין הוריו, אחיו ואחיותיו.
-
במידה ואין הורים ⅔ מהרכוש הולך לבן/בת הזוג והשליש הנותר יחולק בין אחיו ואחיותיו.
-
במקרה שבו לנפטר אין בן/בת זוג העיזבון יחולק בין ילדיו באופן שווה. בהיעדר ילדים יחולק בין אחיו ואחיותיו.
-
במקרים בהם לנפטר אין ילדים, בן/בת זוג, הורים או אחים, העיזבון יחולק בין סביו וסבותיו.
התנגדות לצו קיום צוואה
התנגדות לצו קיום צוואה היא הליך של תביעה משפטית בה מבקשים מהערכאות המשפטיות לבטל את הצוואה. חוק הירושה מגדיר את עילות ההתנגדות והחוק מגדיר גם את המועד להגשת ההתנגדות. את ההתנגדות מגישים בטרם בית המשפט נתן צו קיום צוואה. במידה וניתן הצו קיים הליך אחר של ביטול צו קיום צוואה. כמו כן יש לשים לב שלך זה מתייחס רק לענייני צוואות וירושות ולא לגבי מתנות שהוענקו כאשר המצווה היה בחיים.
את ההתנגדות יש להגיש לרשם לענייני ירושה וניתן לעשות זאת באמצעות מסירה ידנית, דואר והיום גם באופן מקוון. את ההתנגדות יש להגיש תוך 14 יום מהרגע שפורסמה ההודעה על הבקשה לצו ירושה. הגשת ההתנגדות כרוכה בתשלום אגרה. רק מי שמוגדר כ"מעוניין בדבר", כלומר אדם בעל אינטרס כלכלי ישיר, רשאי להגיש בקשה להתנגדות.
עילות התנגדות לצו קיום צוואה
כאמור החוק מגדיר את עילות ההתנגדות ולכן יש להגיש לבית המשפט את הפירוט של הטיעונים המשפטיים והעובדות הרלוונטיות
בגינן מבקשים למנוע את צו קיום הצוואה. העילות המוגדרות בחוק הן:
-
אי כשרות לצוות.
-
עשיית צוואה בכפייה.
-
מסירת זכות הציווי בעוד הצוואה מעשה אישי.
-
מסירת זכות הציווי לאחר.
-
אונס, איום וכו'.
-
אי ביטול של צוואה פגומה.
-
טעות סופר.
-
צוואה סתומה וכו'.
-
צוואה בלתי חוקית, בלתי אפשרית או בלתי מוסרית.
-
צוואה לטובת עדים וכו'.
-
ביטול הצוואה על ידי המצווה.
לדוגמה העילות הללו יכולות לבוא לידי ביטוי כאשר ישנו ספק לגבי יכולתו של המצווה להבין את טיבה של הצוואה; אם קיים חשש שהצוואה נערכה תחת איום או יחסי תלות זו יכולה להיות עשיית צוואה בכפייה; כאשר במסגרת הצוואה הזכות לציווי ניתנת לאדם אחר; כאשר מדובר בצוואה התולה את תוקפה ברצונו של אדם אחר; חשש לזיוף צוואה וטיעונים נוספים.
במידה והוגשה התנגדות לרשם הירושות, היא מועברת לבית המשפט לענייני משפחה. שם ההליך הופך לכתב תביעה בו מביע התנגדות הוא הנתבע ומבקש קיום הצו הוא התובע. על מבקש קיום הצוואה להגיש תגובה לטיעוני ההתנגדות ולאחר מכן נקבע דין מקדמי. מטרת הדיון המקדמי היא לבחון את נושאי המחלוקת. על פי המדיניות החדשה נהוג לנסות לפתור את הדברים קודם כל באמצעות הליך גישור על מנת להגיע להסכמות משותפות בין הצדדים. במידה ולא הושגה הסכמה בהליך הגישור ייקבעו דיוני הוכחות בהם הצדדים מגישים את העדויות. בסופו של דבר בית המשפט ייתן את פסק הדין.
לסיכום, למרות שאין חובה להכין צוואה, הכנת צוואה היא דבר חשוב מאוד. ולא סתם הכנת צוואה אלא עריכת צוואה בפני רשות. הצוואה היא הדרך היחידה להבטיח כי הנכסים יחולקו על פי רצונו של הנפטר. ועריכת צוואה בפני רשות היא הדרך הבטוחה ביותר .למנוע מחלוקות משפטיות, התנגדות לצוואה וסכסוכים בין היורשים.
מתמודדים עם דילמה משפטית ?
תוכן זה איננו מהווה המלצה ו/או ייעוץ משפטי. אין לבצע כל פעולה בהסתמך על המאמר וללא פנייה וקבלת ייעוץ משפטי מתאים.
משרד עורכי הדין בתל אביב מתמחה בתחום ליטיגציה מסחרית אזרחית. מסחר בינלאומי. הסכם שותפות. פירוק שותפות עסקית. מקרקעין ונדל"ן. תקנות מס רכישה. תקנות מיסוי מקרקעין. דיני ירושות וצוואות. ייפוי כוח מתמשך. מינוי אפוטרופוס. הגיל השלישי. מימוש זכויות רפואיות. דרכון פורטוגלי ועוד.